מציינים שנה לאסון השבעה באוקטובר

שנה. עברה שנה.

חשבנו רבות איך אפשר לציין את יום הזיכרון הראשון. זה מרגיש כל כך קרוב, עצוב, נוגע בכל אחד ואחת.

אז בחרנו לעשות זאת בהדרגה ובהתאם לגיל.

ביום ראשון 06 באוקטובר פגשו תלמידי שכבות יא-יב את ידין גלמן, לוחם סיירת מטכ”ל שנפצע קשה במהלך המלחמה בניסיון להציל אזרחים. ברגישות רבה ואפילו בהומור קל, שיתף את התלמידים כיצד בשעות שאחרי הפציעה המשיך להילחם, אבל בעיקר דאג להעביר מסר של תקווה והדגיש את חשיבותה של האחריות האישית והאזרחית ליצירת חברה בריאה ומגובשת.

את בוקר השבעה באוקטובר פתחנו בטקס בית ספרי מרגש ומוכבד, עליו ניצחו ברגישות יעל פולטורק וזהבה ויימן.

את תפאורת הטקסט שאתם רואים בתמונות יצרו תלמידי שכבה יוד יחד עם צוות האומנות המוכשרים שלנו מיכל, הילי ורון. ניתן לראות שמדובר ברקע ציור הרים ושמיים שעליו חוברו עננים העשויים מדיסקיות החטופים ועליהם בתים צהובים עם מחשבותיהם ותחושותיהם של תלמידי השכבה לאחר שנה מאירועי הטבח.

במהלך הטקס שולבו קטעים העוסקים בזיכרון היום הנורא ההוא, בסיפורי הגבורה שאפשר למצוא רק בחברה הישראלית ובתפילת תקווה לעולם טוב יותר. את הטקס חתם השיר “תתארו לכם” ששרו יחד עם המקהלה תלמידי כיתה ט’6.

לאורך היום קיימנו שיעורי חינוך בכיתות, בהובלתן של המחנכות ומתוך היכרותן את הכיתה ולצד זאת, במסדרונות החטיבה העליונה תלינו ציטוטים של חיילים שנפלו במהלך השנה האחרונה, לזכרם ובתקווה ללכת לאורם.

היה זה יום משמעותי, עצוב, מרגש ובעיקר מאחד אותנו כקהילה ונותן תקווה שיום יבוא ונגיע אל “עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה”

לקטעים מתוך דבריו של יניב בכר, מנהל בית הספר בטקס – היכנסו אל דף הפייסבוק שלנו