תלמידים יקרים,

בתאריך 13.3 תתקיים סדנת כתיבה שכבתית, ובה תכתבו מאמר טיעון בהיקף של 250-150 מילים. לפניכם טיפים לכתיבה טיעונית.

    • תהליך הכתיבה מורכב משבעה שלבים:

חקר על הנושא שעליו תכתבו

תכנון המאמר שלכם

כתיבת טיוטה ראשונה

סיוע עמיתים לשיפור הטיוטה הראשונה

סיוע ChatGPT (בינה מלאכותית)

כתיבת טיוטה שנייה (שיפוץ הטיוטה הראשונה מבחינת תוכן, מבנה ולשון)

רפלקציה על תהליך הכתיבה

    • שלב ראשון – חקר: לפני שמתחילים לכתוב את המאמר, חשוב לחקור מעט את הנושא שבחרתם, ולאסוף עליו מידע. לדוגמה: אם תרצו לכתוב על חשיבות חקר החלל במדינת ישראל, חשוב שתקראו קצת על הנושא, תצפו בסרטונים איכותיים על הנושא ותצברו ידע.

תוכלו לכתוב בגוגל – חקר החלל, חקר החלל בישראל ובעולם, חשיבות חקר החלל או כל צירוף אחר שקשור לנושא, ולקרוא מקורות מידע איכותיים ואמינים (למשל מקורות מידע שקשורים לאקדמיה/ לאוניברסיטאות, לאתרים רשמיים של ממשלת ישראל, לאתר שקשור למומחים ולחוקרים איכותיים, כמו מכון וייצמן ועוד). חשוב לשים לב גם לזהות הכותב ולאיכות הכתיבה שלו.

    • שלב שני – תכנון המאמר: לפני שמתחילים לכתוב את המאמר חשוב לתכנן מה נכתוב, וכיצד נשכנע את הקוראים בטענה שלנו.

תוכלו להיעזר בשאלות אלה:
מהי העמדה שלי? (אני תומך ב… / מתנגד ל…/ מחזק את…)
מהם הנימוקים שלי? לאילו היבטים אתייחס? למה זו עמדתי?
האם יש לי דוגמה (למשל אירוע, מאמר, תוכנית טלוויזיה – רצוי להימנע מדוגמות אישיות) הקשורה לנושא?
כיצד הדוגמה מוכיחה את הטענה שלי?
איזו טענת נגד יציגו המתנגדים לי? מהו הנימוק שלהם? מדוע איני מסכים איתם?
אילו מסקנות ניתן להסיק בעקבות דבריי? מה אני מקווה שישתנה בעתיד?
מה אכתוב בפסקת הפתיחה? האם אציג את הנושא בכלליות? האם אעלה שאלה מרכזית שעליה אשיב בהמשך? האם אקשר לסיפור או לידיעה חדשותית?
מה אכתוב בפסקת הסיום? האם אציג מסקנה? המלצה לעתיד?

זכרו גם את מבנה הטיעון:

פתיחה (הצגת הנושא, הצגת דוגמה הקשורה לנושא, שאלה לקוראים וכד׳)

אפשר להציג את עמדת הכותב בפתיחה או בפסקה הראשונה (רצוי ללא המילים לדעתי או אני חושב/ת ש..).

4-3 פסקות גוף: בכל פסקה תופיע טענה ומערך של הצדקות (הסברים, דוגמות, ציטוט מומחים, אזכור מחקרים, טענת נגד והפרכה וכד׳).

סיום (מסקנה העולה מן הדברים והמלצה לעתיד)

    • שלב שלישי – כתיבת טיוטה ראשונה

לאחר התכנון מתחילים לכתוב, וזוכרים שהמטרה שלכם היא לשכנע את הקוראים בטענות שלכם, ואולי אפילו לגרום להם לבצע פעולה הקשורה לכך.

זכרו שכל טענה שאתם מציגים צריכה להיות מבוססת באמצעות מערך של הצדקות: הסברים, דוגמות, ציטוט מומחים, ציטוט מחקרים, טענת נגד והפרכה וכד׳.

השתדלו לכתוב בשפה גבוהה, ללא פנייה לנמענים, ללא סלנג וללא שגיאות לשון.

    • שלב רביעי: סיוע עמיתים

במהלך הכתיבה תקבלו סיוע מחבר שיושב לידכם, וגם תתנו לו סיוע שיעזור לו לכתוב מאמר טוב יותר.

איך נותנים משוב מקדם למידה לחבר מהכיתה?

    • קוראים את החיבור בעין טובה – כלומר, מחפשים תחילה מה טוב במאמר ומציינים זאת (למשל הצגת את העמדה שלך בצורה ברורה, הנימוקים שלך מפורטים והבנתי אותם בקלות, הדוגמה שהצגת בפסקה 3 ממחישה את הרעיון ועוזרת לקוראים להבין את הטענה וכד׳.)

    • מציעים הצעות לשיפור: כותבים הוראות ברורות שיעזרו לחבר לשפר את המאמר שלו: מסבירים לו מה כדאי להוסיף למאמר, איזה משפט לא ברור או שיש בו סלנג/ שגיאת לשון וכד׳. השפה שלכם חייבת להיות שפה לא שיפוטית ומכבדת.

    • תוכלו להיעזר בשאלות אלה לסיוע העמיתים (בחרו 3-2 מתוכן):

    • המטלה עוסקת בתיאור התופעה, בבעיה ובפתרון. האם התייחסת גם לפתרון?

    • כשקראתי את הטיעון שלך לא הייתי בטוחה, אם אתה תומך בהצעה או מתנגד לה. האם לדעתך הצגת את עמדתך בצורה ברורה? הייתי שמחה שתוסיף כמה משפטים שידגישו את העמדה שלך.

    • כתבת בפסקה 3 כשאתה כותב שאתה מתנגד למס על משקאות מתוקים. מדוע אתה חושב כך? תוכל להוסיף הסבר?

    • הצגת בפסקה 4 הצגת דוגמה. איך הדוגמה מחזקת את הטענה שלך?

    • בפסקה 4 טענת שכלים חד־פעמיים מזהמים את הסביבה, אבל לא הסברת איך.    האם תוכל להוסיף הסבר/דוגמה/מחקר/ציטוט מומחים שיבססו את הרעיון שלך?

    • האם התייחסת לעמדות שונות או לטענות של אחרים? אני חושבת שאם תציג את העמדות המנוגדות לעמדתך ותסביר למה זו לא העמדה הנכונה, הטענה שלך תהיה ברורה ומשכנעת יותר.

    • בסיום הצגת מסקנה. איך הגעת למסקנה הזו? כדאי לדעתי להוסיף הסבר.

    • בפסקה 6 כתבת ״…….״ לא כל כך הבנתי למה התכוונת. האם תוכל לנסח את המשפט בצורה ברורה יותר?

    • בפסקת הסיום כתבת ״………״ נראה לי במשפט הזה יש שגיאה לשונית שקשורה ל…, תוכל/י לתקן אותה?

    • בפסקה 3 הצגת מחקר – מי ערך את המחקר? איפה הוא נערך? האם הוא עדכני?

לאחר שתקבלו סיוע מעמית לכיתה, קראו את ההערות שלו, וחשבו אם הן יכולות לסייע לכם לכתוב מאמר טוב יותר (אתם לא חייבים לקבל אותן כמובן).

    • שלב חמישי: סיוע מChatGPT

לחצו על כפתור ChatGPT בתוך מטלת הכתיבה, והבינה המלאכותית תקרא את המאמר שלכם ותסייע לכם לכתוב מאמר טוב יותר. הבינה המלאכותית תנסח עבורכם 3 שאלות על המאמר שכתבתם, ואם תשלבו את התשובות על שאלות אלה במאמר שלכם, הוא יהיה עמוק יותר ואיכותי. מומלץ בחום! (אתם לא חייבים לקבל אותן כמובן, הפעילו שיקול דעת).

    • שלב שישי:  טיוטה שנייה

המחשב יעתיק את הטיוטה הראשונה שלכם לטיוטה השנייה, ואתם תוכלו לערוך את הטיוטה השנייה שלכם ולשפץ אותה מבחינת התוכן, המבנה והלשון.

תוכן: בדקו שהצגתם את עמדתכם בצורה מובהקת וברורה, ושכל הרעיונות שלכם ברורים לקורא ומבוססים באמצעות מערך ההצדקות (הסבר, דוגמה, ציטוט מומחים, אזכור מחקרים וכד׳).

מבנה: בדקו שכתבתם פתיחה (הצגת הנושא/ הצגת שאלה מעניינת לקוראים/ דוגמה רלוונטית), פסקות גוף  (טענות+ מערך של הצדקות) ופסקת סיום (מסקנה העולה מן הדברים והמלצה לעתיד).

לשון: בדקו שכל המשפטים ברורים לקורא, ושאין בהם שגיאות כתיב ושגיאות לשוניות. השתדלו לכתוב בשפה רשמית ועניינית (כמו שכותבים מאמר בעיתון).

בהצלחה!

 

לפניכם מאמרים שונים שתוכלו להיעזר בהם במהלך הכתיבה:

 

מאמר מספר 1

הדרך לתזונה נכונה עוברת בחינוך
בשנת 2016 יצא משרד החינוך ביוזמה שמטרתה לשנות את תזונת הילדים בגנים ובבתי הספר. כחלק מהיוזמה נאסרה הגשה או מכירה של מאכלים עתירי שומן, מלח וסוכר ומשקאות ממותקים בשטח בית הספר. ומאז כמעט בכל קיץ מתפרסמות מחדש התקנות בשינויים קלים – לפעמים הן מתמקדות במשקאות הקלים, לפעמים בג’אנק פוד ולפעמים במכונות הממכר. מה שבטוח הוא שאם יש צורך לחזור ולחדד את ההנחיות מדי שנה, השינוי לא יבוא מהאיסורים וצריך לנסות דרך אחרת, כזו שתטפל בשורש הבעיה ותחול באופן נרחב יותר. הדרך הזאת מתחילה בחינוך.(טענת הכותב)

 

שיטת האיסורים אולי נשמעת לרבים הגיונית ויעילה במיוחד, שהרי ילדים נמצאים בבית הספר שעות רבות. אך למעשה כבר ב-2012 יצאה מישל אובמה, הגברת הראשונה של ארה”ב באותם ימים, בתוכנית דומה שבה היא החליפה את האוכל המוגש בקפטריות בבתי הספר בגרסה בריאה יותר, המותאמת למאה ה-21. בפועל נחלה התוכנית כישלון, וחוסר שביעות הרצון של התלמידים מן המזון שהוגש להם התבטא בנטישה המונית של התוכנית ובהעדפה של הורים רבים שיכולים להרשות לעצמם שילדיהם יסעדו במסעדות מחוץ לבית הספר. (הצדקת טענת הכותב באמצעות הצגת טענת נגד והפרכתה)

 

יתרה מזו, במחקר שנערך לאחרונה באחד מבתי החולים בישראל נמצא כי עד לפני 50 שנה רק 7% מהילדים סבלו מעודף משקל, ואילו היום הנתון עומד על 35%. מתוך אלה 12% הם תלמידים בבתי ספר יסודיים. זהו נתון מדאיג במיוחד בהתחשב בעובדה שהממוצע במדינות ה-OECD עומד על 10%. כל אלה מוכיחים שאיסור על מכירת מזונות ומשקאות לא בריאים בבתי הספר הוא איננו הפתרון. (הצדקת טענת הכותב באמצעות הצגת נתונים ממחקר)

 

ברור לכול שגם אם מזונות לא בריאים אינם נמכרים עוד בבית הספר, הילדים עדיין נחשפים אליהם במקומות אחרים – אם בביתם ואם בערוצים פרסומיים המעודדים אכילת מזונות כאלה. כרגע החינוך לתזונה נכונה ברוב בתי הספר איננו מספק, ולכן צריך לפתח אותו. דרושים שיעורי תזונה וסדנאות שיועברו בליווי אנשי מקצוע, ובהם ילמדו התלמידים מהי החשיבות של אורח חיים בריא, מהי התמכרות לרכיבים מסוימים במזון, מהן הסכנות הטמונות בהתמכרות זו ואיך להיות צרכנים נבונים שיודעים לקרוא תוויות מזון ואינם מתפתים בקלות לקניית מוצרים מזיקים שמשווקים להם באמצעי התקשורת. וכמובן, גם לנו ההורים יש חלק חשוב בשינוי. עלינו להירתם למאמצי ההסברה, לשמש דוגמה אישית לילדינו ולדאוג שגם בבית יחכה להם מזון בריא. (מסקנות והמלצות הנובעות מטענת הכותב)

 

מאמר מספר 2

אוריגמי: השלב הבא בחינוך


בחברה המודרנית רווחת התפיסה שאוריגמי הוא בעיקר פעילות מהנה לילדים, שבה הם יכולים ליצור בעזרת כמה קיפולי נייר צורות וחפצים שונים מעולמם – כל מה שדרוש להם הוא זוג ידיים וסקרנות. אך למעשה, אוריגמי כצורת אומנות איננו רק פעילות פנאי לילדים. אוריגמי הוא עולם שלם של צורות גאומטריות, שמוצא את ביטויו בתחומי מדע וטכנולוגיה רבים: מעיצוב כריות אוויר במכוניות ועד פיתוח טלסקופים, לוויינים ומכשירים רפואיים משוכללים. איך שלא נסתכל על זה, פיסת הנייר הצנועה הזאת מפגישה בין מתמטיקה ומדע כבר עשרות שנים, ועלינו להפסיק לחשוב עליה כעל תחביב בלבד. יותר מכך – הגיע הזמן שבתי הספר בישראל ישלבו שיעורי אוריגמי באופן נרחב ויגדירו את האומנות הזאת כמקצוע של ממש וככלי חיוני לפיתוח החשיבה במגוון תחומים. (טענת הכותב)

 

בישראל פועלת זה כמעט שלושה עשורים תוכנית שנקראת ‘אוריגאמטריה’ – תוכנית להוראת מקצוע הגאומטרייה בבתי הספר היסודיים באמצעות קיפולי נייר, אוריגמי. את התוכנית פיתחו מירי גולן ופול ג’קסון, זוג אומני אוריגמי ומייסדי המרכז הישראלי לאוריגמי, יחד עם ד”ר ג’וני אוברמן, מכותבי תוכניות הלימודים במתמטיקה. מדובר בתוכנית מבורכת, שהלכה והתרחבה במרוצת השנים והראתה שיפור ניכר בהישגי התלמידים, ועדיין – התוכנית אינה נחלת כלל התלמידים, ודרושות פעולות נרחבות יותר כדי להפוך את האוריגמי למקצוע לכל דבר שיילמד בכלל בתי הספר. (ביסוס באמצעות דוגמה)

 

יש מי שיטען שהשבחים בדבר תרומתו של האוריגמי ללמידה מוגזמים במידת מה, שכן מדובר באומנות מורכבת למדי, שדורשת ריכוז ודיוק גבוהים שאין לכל אדם – מבוגר או ילד. ואולם בעשור האחרון נערכו עשרות מחקרים בעולם שהראו שאוריגמי עוזר לתלמידים בשכבות גיל שונות לפתח חשיבה מרחבית ולהבין דברים מופשטים, ובעיקר מסייע להם להיות מעורבים יותר בתהליך הלמידה של עצמם. מחקר שנערך לאחרונה בסין הראה אפילו שאוריגמי משמש כסוג של ריפוי בעיסוק בקרב תלמידים בחינוך מיוחד ותלמידים עם לקויות למידה. יתרה מזו, אחת לארבע שנים נערך כינוס בין-לאומי העוסק בצומת המקשר בין אוריגמי, מדע, מתמטיקה וחינוך, לצד קשרים נוספים בין היסטוריה, אומנות ועיצוב. (ביסוס באמצעות טענת נגד והפרכתה)

 

המסקנה המתבקשת ברורה לכול – האוריגמי צריך להיות נוכח הרבה יותר בבתי הספר בישראל, גם בקרב התלמידים הבוגרים יותר. יש להרחיב את תוכנית הלימודים הקיימת, להציע קורסי העשרה בנושא ואולי אף לקבוע את האוריגמי כמקצוע לימוד בפני עצמו, לאו דווקא בזיקה לגאומטרייה. בסופו של דבר תפקיד מערכת החינוך הוא להכשיר את התלמידים לחיים הבוגרים, מה שאומר לתת להם כלים לפתרון בעיות, לפתח חשיבה מחוץ לקופסה ואפשרות להשתלב במקצועות העתיד. זה בדיוק מה שאוריגמי עושה, ורק צריך שנתחיל לחשוב עליו באופן הזה. (מסקנה והמלצה לעתיד)

 

מאמר מספר 3

צריכים ללמוד חומר חדש? קחו הפסקה קטנה
כמה פעמים קרה לכם שדחיתם את הלמידה למבחן לרגע האחרון ובסוף נאלצתם לדחוס חומר של כמה שבועות בלילה אחד? או שחשבתם שאם תלמדו ברצף כך תצליחו לזכור יותר? לא בטוח שזו השיטה הטובה ביותר למוח שלכם. ברוב המקרים למידה רציפה וארוכה אינה תורמת לתהליך הלמידה, ודווקא הפסקה קטנה יכולה להועיל לא פחות מהלמידה עצמה. (טענת הכותב)

 

הפסקות מרובות נתפסות בדרך כלל כדבר שלילי, שרצוי להמעיט בו, משום שהן עלולות להסיח את הדעת ולקטוע את רצף הלמידה. אך מחקר שנערך ב־2021 מטעם המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH) מצא כי הפסקות קצרות בזמן הלמידה מסייעות לזיכרון. במהלך המחקר נדרשו הנבדקים ללמוד מגוון יכולות חדשות, למשל: לזכור בעל פה קוד של 5 ספרות ולהקליד אותו, או לנגן יצירה חדשה בפסנתר. בין משימה למשימה קיבלו הנבחנים הפסקות של 10 שניות. החוקרים גילו שבזמן מנוחה המוח מריץ שוב ושוב את האירועים שקרו זה עתה במהירות הגבוהה פי 20 מקצב התרחשות הדברים במציאות. “במהלך 10 השניות האלו, הנבדקים הריצו בראש כ־25 פעמים את המטלה שהרגע ביצעו, וכך הם הצליחו להשתפר מפעם לפעם, עד ל־11 משימות ברציפות, אז הגיעו להפגנת היכולת המקסימלית. ההפסקה הקצרה הזאת מאפשרת למוח לחבר ולהטמיע את חלקי המידע”, מסביר איתי עניאל, מומחה לפיתוח אסטרטגיות לאימון ושיפור הזיכרון. (הצדקת טענת הכותב באמצעות הצגת טענת נגד והפרכתה)

 

במחקר אחר משנת 2022 נבדקו ההבדלים בין סוגי ההפסקות שעושים במהלך הלמידה: הפסקות בכיתה, שבהן התלמידים מציירים או מרכיבים פאזלים, לעומת הפסקות מחוץ לכיתה שמשלבות תנועה. החוקרים מצאו כי הילדים ששיחקו מחוץ לכיתה בזמן ההפסקה חזרו כשירים יותר להמשך למידה. תלמידים אלו הצליחו במיוחד במבחנים, זיכרון העבודה שלהם היה חזק יותר, והם הפגינו תשומת לב גבוהה לתוכני הלמידה. (הצדקת טענת הכותב באמצעות מחקר נוסף)

 

אם כן, נראה שהפסקות קצרות מרעננות את היכולת של המוח ללמוד מידע חדש ולהטמיע אותו בזיכרון לטווח הארוך. אם אתם תלמידים או סטודנטים נסו להכניס לשגרת הלמידה הפסקות קצרות בפרקי זמן קבועים. לאחר ההפסקה מומלץ לבצע חזרה קצרה על החומר הנלמד בשעה הקודמת לטובת התגבשות והטמעה בזיכרון. כלל האצבע שממליצים עליו חוקרי מוח הוא לבצע הפסקה של 3–5 דקות בכל 20 דקות. בהפסקה עצמה כדאי להתמתח, לנוע לצד אחר של החדר או אפילו לשיר. כמובן, טוב יהיה אם גם במוסדות החינוך יאמצו את השיטה וישלבו הפסקות יזומות של כמה דקות, מעבר להפסקות הרגילות שניתנות בבית הספר. טכניקות פשוטות כגון מתיחות או השמעת מוזיקה ושירה בצוותא בכיתה לתלמידים יכולות לעשות את כל ההבדל – גם לתלמידים וגם למורים. (מסקנות או המלצות הנובעות מטענת הכותב)

 

 

כתיבה מהנה!

צוות המורות לעברית,

נורית צ׳רני, נורית דק, רוית ושרון

תפריט נגישות